רחוב ראשי בעוספיה

רחוב ראשי עוספיה – מפגש תרבויות, דתות, נוף אורבני עם נוף פתוח

הכפר עוספיה בניגוד לשכנו דאלית אל כרמל, ידוע באופיו השקט הלא מסחרי הנטמע בנוף פארק הכרמל.
ידועה גם האימרה, שכשתושבי עוספיה מתעוררים, תושבי דאלית אל כרמל כבר נמצאים בעיצומו של יום עבודה קדחתני שהחל עם עלות השחר.
הכפר עוספיה הינו דוגמא לישוב שהתפתח לאורכו של ציר אורבני ומהווה בשנים האחרונות, מקור משיכה נדל"ני לאוכלוסיה נוצרית, אשר האופי השקט והקריבה לטבע מושכים אותם.

הרחוב הראשי הינו כחוט שני, האורג מפגשים ודתות, תרבויות התיישבות נוודית, מול תרבות חקלאית, כנסיות, מנזרי כרמליטים, בתי הארחה לצליינים, בתי תפילה ואירוח דרוזים. תרבות האירוח הדרוזית והמפגש בין נוף פתוח של פארק הכרמל פותח חלונות לנוף מרהיב עין, כל אלו מהווים פוטנציאל תיירותי שטרם נוצל. בגלל האופי האנושי השקט והמיוחד של תושבי עוספיה, ובניגוד לאופיים התוסס והיומי של הכפר השכן, התיירות היחידה שחנתה כפר היתה תיירות איכותית, אשר ידעה לזהות את המקומות המסורתיים, המקוריים והלא מופרים ע"י תרבויות זרות. רוב התיירות העוברת בכפר התייחסה לכביש כאמצעי מעבר לשוק המרכזי והססגוני בדאלית אל כרמל.
מטרת הפרוייקט היתה ליצור סביבה נעימה ובטיחותית משולבת להולכי רגל, תיירות, ותנועת כלי רכב, החושפת את הפוטנציאל התיירותי החבוי והשהיית התיירות העוברת לאורך הכביש. העיצוב משתמר כשפה ארכיטקטונית אחידה: פירזול במוטיבים מזרחיים של עמודי תאורה, מעקות וספסלים.
חיפוי קירות וריצופים באבן מסותתת בגוונים אדום ולבן. נטיעת עצי זית ועצים נשירים.
פיתוח מזרקות לצינון המיקרו-אקלים בכיכרות שנוצרו מהתרחבויות מקריות.
הפיתוח שבוצע היווה ומהווה מנוף לפיתוח יזמיות מקומיות בנושא תיירות, הסעדה ואירוח.
בפאתי הכפר נפתח שוק בדואי הכולל הסבה באוהל, מגידי עתידות, רכיבה על גמלים וסוסים.
לאורך הכביש נפתחו בתי מאפה לפיתה דרוזית ("אש-תנור") ומסעדות, ואף מתקיימים במקום בזארים לעבודות יד מידי שבת.